את החכלילית השחורה תיאר לראשונה ב-1774 חוקר הטבע הגרמני סמואל גוטליב גמלין. שני חלקי השם המדעי באים מיוונית ומתייחסים לצבע הזנב. שני ההורים מאכילים את הגוזלים, שעוזבים את הקן אחרי 12–19 יום.
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: שדה בוקר ועין עבדת, נובמבר–מרץ
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 2998 | 22% |
| פברואר | 2521 | 18% |
| מרץ | 1989 | 15% |
| אפריל | 20 | 0% |
| מאי | 4 | 0% |
| יוני | 10 | 0% |
| יולי | 2 | 0% |
| אוגוסט | 1 | 0% |
| ספטמבר | 10 | 0% |
| אוקטובר | 231 | 2% |
| נובמבר | 3040 | 22% |
| דצמבר | 2878 | 21% |
ציפורים נוספות שבולטות בינואר, בפברואר ובמרץ
לפי תצפיות ב-GBIF (13704 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.

תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
breeds Europe and northwestern Africa to central Siberia, central Mongolia, and east-central China, southward to the Himalayas; winters to eastern Africa and Indian subcontinent