גיבתון ערמוני
Chestnut Bunting Emberiza rutila
לא בספר המודפסמשוטט: נצפה בישראל 1–3 פעמים בלבד, או לא נצפה מאז 2000לכל המינים הנדירים והנוספים
הידעת?
אחיו של הגיבתון הצווארון
תרבות והיסטוריה
הגיבתון הערמוני חי במזרח הפלארקטיקה. ב-2026 הוא הועבר מ-Emberiza לסוג Schoeniclus, בעקבות מחקר גנטי מ-2021. בסוג הזה הקרוב ביותר אליו הוא הגיבתון הצווארון. לזכר בעונת הרבייה יש ראש וגב בצבע ערמון בוהק, ובטן צהובה.
מקורות
סימני זיהוי
- קטן למדי, 14-15 ס"מ
- זנב קצר עם מעט לבן או בלי
- גחון צהוב עם פסים בצדדים
- קריאת "זיק" קצרה
זכר
- ראש וחלקים עליונים ערמוניים
- חזה ובטן צהובים
נקבה
- חומה עמומה מפוספסת מלמעלה
- צהובה חיוורת מלמטה, גרון קרם
מאפיינים לזיהוי
- קטגוריית גודל
- קטנה (12-20)
- אורך זנב
- קצר
- צבעים
- בטן: צהוב
- צבעים (זכר)
- ראש: חלודי/ערמוני · חזה: צהוב · בטן: צהוב
- צבעים (נקבה)
- אחר (גרון, צוואר, שת, צדדים): חול/קרם
מידע נוסף
- תזונה
- פרוקי רגליים וזרעים.
- רבייה
- בסיביר, צפון מונגוליה וצפון-מזרח סין, ביער פתוח עם סבך.
- קולות
- שירה גבוהה ומשתנה, מענף נמוך.
תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
breeds south-central Russia and north-central Mongolia eastward to southern Sea of Okhotsk and Ussuriland and northeastern China; winters from Nagaland and Mizoram (northeastern India) eastward through southern China and southward to central Indochina