גיבתון המדבר שויך בעבר לסוג Emberiza. ב-2026 הוא הועבר לסוג Fringillaria, שהוחזר לשימוש בעקבות מחקר גנטי מ-2021. יש לו שלושה תת-מינים, ואחד מהם חי רק בהר ג'בל מרה שבסודן.
בחלק מהמקורות המין נקרא גם "גיבתון עפרוני בית".
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: עין גדי ובקעת תמנע, פברואר–אפריל
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 61 | 6% |
| פברואר | 141 | 14% |
| מרץ | 267 | 27% |
| אפריל | 120 | 12% |
| מאי | 66 | 7% |
| יוני | 50 | 5% |
| יולי | 50 | 5% |
| אוגוסט | 67 | 7% |
| ספטמבר | 46 | 5% |
| אוקטובר | 28 | 3% |
| נובמבר | 31 | 3% |
| דצמבר | 59 | 6% |
ציפורים נוספות שבולטות במרץ
לפי תצפיות ב-GBIF (986 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.

תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
rocky scrublands of subtropical northeastern Africa to southwestern Asia: patchily in northeastern Chad and eastern Egypt to northeastern Somalia and southward to northwestern Kenya; Sinai Peninsula, Israel, and western Jordan, Arabian Peninsula, southern Iran, northeastern Afghanistan to far western India; winters to fields of west-central India