הינריך ליכטנשטיין תיאר את חצוצרן המדבר ב-1823 בשם Fringilla githaginea. טמינק האמין ששם הציפור נגזר משם של צמח. חצוצרני המדבר טסים מרחקים ארוכים למדי, בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובערב, כדי למצוא מי שתייה.
בחלק מהמקורות המין נקרא גם "חצוצרן המדבר שוטים המדבר".
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: הרי אילת ומצפה רמון, ינואר–אפריל
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 511 | 10% |
| פברואר | 605 | 12% |
| מרץ | 1092 | 22% |
| אפריל | 545 | 11% |
| מאי | 359 | 7% |
| יוני | 302 | 6% |
| יולי | 270 | 5% |
| אוגוסט | 269 | 5% |
| ספטמבר | 256 | 5% |
| אוקטובר | 241 | 5% |
| נובמבר | 230 | 5% |
| דצמבר | 353 | 7% |
ציפורים נוספות שבולטות במרץ
לפי תצפיות ב-GBIF (5033 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.
תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
Canary Islands, Mauritania and Morocco to southern Egypt to northern Sudan, and Israel and Arabian Peninsula to Pakistan