ורדית אירופית
Common Rosefinch Carpodacus erythrinus
הידעת?
"נוגס פירות" אדום
תרבות והיסטוריה
שם הסוג Carpodacus מחבר את המילים היווניות karpos, "פרי", ו-dakno, "לנגוס". erythrinus בא מ-erythros, "אדום". מחקר גנטי מ-2012 הציע להעביר את הוורדית האירופית לסוג משלה, Erythrina. האיגוד הבריטי קיבל את ההצעה, אבל האיגוד הבינלאומי השאיר אותה בסוג של הוורדיות.
איפה ומתי לראות
?
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: פארק הצפרות אילת, ספטמבר–ינואר
הנתונים כטבלה
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 27 | 8% |
| פברואר | 8 | 2% |
| מרץ | 8 | 2% |
| אפריל | 2 | 1% |
| מאי | 13 | 4% |
| יוני | 1 | 0% |
| יולי | 1 | 0% |
| אוגוסט | 2 | 1% |
| ספטמבר | 69 | 21% |
| אוקטובר | 97 | 30% |
| נובמבר | 83 | 26% |
| דצמבר | 13 | 4% |
-
ספטמבר–ינואר : פארק הצפרות אילת
ציפורים נוספות שבולטות בספטמבר, באוקטובר ובנובמבר
לפי תצפיות ב-GBIF (324 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.
סימני זיהוי
- 13-15 ס"מ
- מקור חרוטי עבה
- שני פסי כנף עמומים
זכר
- ראש, חזה ועכוז אדומים-ורודים עזים
- בטן לבנה
נקבה
- חומה-צהבהבה מלמעלה
- קרם מלמטה, ראש אפרפר יותר
מינים דומים
-
ורדית סיני
Carpodacus synoicusלזכר בטן אפרפרה בהירה וראש אדום (שם: לזכר בטן ורודה, מצח וכיפה לבנים) (לפי ויקיפדיה)
מאפיינים לזיהוי
- קטגוריית גודל
- קטנה (12-20)
- צורת מקור
- חרוטי-קצר
- סימנים
- פסי כנף
- צבעים (זכר)
- חזה: אדום, ורוד · אחר (גרון, צוואר, שת, צדדים): אדום, ורוד · בטן: לבן · כנפיים: חום
מידע נוסף
- רבייה
- קן נמוך בשיח.
תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
subarctic to temperate Palearctic in forest to scrub, montane in southern areas: southern and eastern Scandinavia and northwestern Europe (except British Isles) through northern subarctic Russia to western Chukotskiy Peninsula and Kamchatka (eastern Russia); in south through northern France, Switzerland, Slovenia to Bulgaria, northern Turkey and the Caucasus, northern Iran, central and southern Afghanistan northward to the Altai and southward through Himalayas to northwestern Yunnan, Shaanxi, and western Guizhou (central China); in winter to lowland cultivation and scrub in Indian Peninsula and central southeastern Asia to eastern China