סלעית פרסית

Persian Wheatear Oenanthe chrysopygia

לא בספר המודפסמשוטט: נצפה בישראל 1–3 פעמים בלבד, או לא נצפה מאז 2000לכל המינים הנדירים והנוספים

הידעת?

חופרת אחרי זחלים

התנהגות

הסלעית הפרסית אוספת מזון מהצמחייה, חופרת במקור אחרי זחלי חיפושיות, ויוצאת להתקפות מעמדה חשופה על סלע או אבן. את המין תיאר ב-1863 הזואולוג האיטלקי פיליפו דה פיליפי.

מקורות

עוד שמות

תרבות והיסטוריה

בחלק מהמקורות המין נקרא גם "סלעית חלודת שת".

מקורות

סימני זיהוי

  • כ-14.5 ס"מ, עמומה
  • אפורה-חומה מלמעלה ולבנבנה מלמטה
  • עכוז ובסיס זנב אדמדמים
  • גוון חלודי בסוככות האוזן

מינים דומים

מאפיינים לזיהוי
קטגוריית גודל
קטנה (12-20)
צבעים
גב: לבן, אפור · זנב: אדום, שחור · כנפיים: לבן, אפור · כללי (כל הגוף): אדום · אחר (גרון, צוואר, שת, צדדים): אדום
מידע נוסף
תזונה
בעיקר חרקים על קרקע חשופה: נמלים, חיפושיות וזחלים.
רבייה
סוף מרץ עד יוני, שני מחזורים; קן כוס רדוד מעשב יבש.
קולות
שריקה פשוטה חוזרת.

תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
breeds from northeastern Türkiye, southern Armenia, Azerbaijan, and Iran eastward to southern Turkmenistan, southern Tajikistan (Pamir range), Afghanistan, and far northwestern Pakistan; winters from the southern Arabian Peninsula and southern Iraq eastward to Pakistan and northwestern India