גדרון מצוי
Eurasian Wren Troglodytes troglodytes
.jpg){kind=link}
הידעת?
המלך הקטן וציד הגדרון
תרבות והיסטוריה
לפי משל שפלוטרכוס ייחס לאיזופוס, הגדרון והעיט התחרו מי יעוף גבוה יותר. הגדרון נח על גב העיט, וכשהעיט התעייף, יצא ועף מעליו. כך, לפי פלוטרכוס, הוכיח הגדרון שתבונה עדיפה על כוח, ובפולקלור האירופי הוא נחשב ל"מלך הציפורים".
הגדרון מופיע גם באגדה על סטפנוס הקדוש, שלפיה הציפור הרעשנית הסגירה אותו כשניסה להתחבא מאויביו. ביום סטפנוס הקדוש, 26 בדצמבר, נהגו לקיים "ציד הגדרון": נערים לכדו גדרון ונשאו אותו בטקס ברחבי העיר.
איפה ומתי לראות
?
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: עמק זבולון וצובה, נובמבר–מאי
הנתונים כטבלה
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 572 | 10% |
| פברואר | 622 | 11% |
| מרץ | 713 | 13% |
| אפריל | 726 | 13% |
| מאי | 523 | 10% |
| יוני | 281 | 5% |
| יולי | 235 | 4% |
| אוגוסט | 169 | 3% |
| ספטמבר | 214 | 4% |
| אוקטובר | 249 | 5% |
| נובמבר | 580 | 11% |
| דצמבר | 574 | 11% |
-
נובמבר–מאי : עמק זבולון, צובה, חי-בר כרמל
ציפורים נוספות שבולטות בינואר, בפברואר ובמרץ
לפי תצפיות ב-GBIF (5458 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.
סימני זיהוי
- זעיר ומלא, 9-10 ס"מ
- זנב קצר זקור
- חום-חלוד עם פסי רוחב כהים עמומים
- כנפיים מעוגלות ומקור כהה
מאפיינים לזיהוי
- קטגוריית גודל
- זעירה (עד 12)
- אורך זנב
- קצר
- מבנה גוף
- מוצק
- צבעים
- רגליים: חום
מידע נוסף
- תזונה
- חרקים, בתנועה מתמדת בשטח פתוח ובצמחייה סבוכה.
- התנהגות
- דמוי עכבר; הזכר שר מענף נמוך וכל גופו רוטט; בלילות חורף לן בחורים.
- רבייה
- הזכר בונה כמה קיני כדור עם פתח בצד; 4-5 ביצים; הנקבה דוגרת.
- קולות
- שירה חזקה ומורכבת; קריאת "טיק-טיק-טיק".
תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
lowland to montane understory in deciduous and mixed woodland, urban parks, moorland, alpine scrub, and offshore islands with scant cover, from Iceland, North Atlantic islands, and British Isles eastward to Kamchatka and Japan, and southward to northern Africa, Levant, Caucasus, Himalayas, southern China, and Taiwan; some northern populations migrate southward, and some montane populations move downslope in winter