את הביצנית אדומת-הרגל תיאר ב-1764 חוקר הטבע הגרמני פטר סימון פאלאס, בשם Scolopax erythropus, כלומר "אדום רגל". זה מין מונוטיפי, כלומר אין לו תת-מינים מוכרים. בצפון אמריקה ובאוסטרליה הוא מופיע מדי פעם כמשוטט.
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
הסיכוי הטוב ביותר: עתלית, ספטמבר–אפריל
| חודש | תצפיות | אחוז |
|---|---|---|
| ינואר | 806 | 10% |
| פברואר | 542 | 7% |
| מרץ | 938 | 12% |
| אפריל | 762 | 10% |
| מאי | 184 | 2% |
| יוני | 83 | 1% |
| יולי | 399 | 5% |
| אוגוסט | 635 | 8% |
| ספטמבר | 787 | 10% |
| אוקטובר | 957 | 12% |
| נובמבר | 875 | 11% |
| דצמבר | 753 | 10% |
ספטמבר–אפריל : עתלית
ציפורים נוספות שבולטות בינואר, במרץ ובאפריל
לפי תצפיות ב-GBIF (7721 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.

מקור ארוך יותר, במעוף אליפסה לבנה בגב; ברבייה שחורה כמעט כולה (שם: מקור קצר יותר, לבן בכנף במעוף) (לפי ויקיפדיה)
תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
breeds wooded tundra from Scandinavia eastward through inland Russia to Chukotskiy Peninsula (northeastern Siberia); winters wetlands from southern British Isles and tropical Africa eastward through southern Asia to southeastern China and Taiwan