מלכישליו חלודי

Corn Crake Crex crex

הידעת?

מלך השליווים — שם שחוזר בשפות רבות

תרבות והיסטוריה

השם העברי מלכישליו, כלומר "מלך השליו", לא לבד. באירופה כינו את הציפור הזו בשמות דומים: בסקוטית "king of the quail", בצרפתית roi de caille ובגרמנית Wachtelkönig, כולם "מלך השליו".

השמות האלה משקפים קשר אמיתי בין שתי הציפורים: מלכישליו נודד בלילה, ולפעמים מצטרף בדרך ללהקות של שליו מצוי.

לקשר הזה יש גם צד עצוב. במצרים נלכדים מדי שנה עד 14 אלף מלכישליו ברשתות שנפרשו בשביל שליווים.

מקורות

נדידה שלא צריך ללמוד

נדידה

איך ציפור צעירה יודעת לאן לנדוד? אצל מלכישליו התשובה מפתיעה: היכולת לנדוד מולדת, ולא נלמדת מהמבוגרים.

גוזלים של מלכישליו שמשפחתם הוחזקה בשבי עשרה דורות שוחררו לטבע. הם הצליחו לנדוד לאפריקה ולחזור, בהצלחה דומה לזו של צעירים שנולדו בטבע.

למלכישליו יש גם תרגיל הישרדות: כשתופסים אותו, הוא עלול להעמיד פנים שהוא מת, ומתאושש מיד אם הוא רואה דרך לברוח.

מקורות

איפה ומתי לראות

?

הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.

הסיכוי הטוב ביותר: פארק הצפרות אילת, אפריל–מאי

תצפיות לפי חודש: ינואר 0%, פברואר 0%, מרץ 0%, אפריל 24%, מאי 41%, יוני 1%, יולי 0%, אוגוסט 1%, ספטמבר 20%, אוקטובר 12%, נובמבר 2%, דצמבר 0%
הנתונים כטבלה
חודשתצפיותאחוז
ינואר30%
פברואר00%
מרץ40%
אפריל22724%
מאי38641%
יוני51%
יולי00%
אוגוסט81%
ספטמבר18720%
אוקטובר11212%
נובמבר212%
דצמבר00%

ציפורים נוספות שבולטות במאי

לפי תצפיות ב-GBIF (953 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.

סימני זיהוי

  • גב שחור-חום בפסים צהבהבים
  • כיסויי כנף ערמוניים בולטים עם פסים לבנים
  • פנים, צוואר וחזה אפורים-כחולים
  • צדי גוף וכיסויי זנב בפסים ערמון-לבן

מינים דומים

מאפיינים לזיהוי
קטגוריית גודל
בינונית (20-35)
צבעים
גב: שחור, חום, צהוב · כנפיים: חלודי/ערמוני · אחר (גרון, צוואר, שת, צדדים): אפור, כחול · חזה: אפור, כחול · מקור: חום · בטן: לבן
מידע נוסף
תזונה
אוכל כל, בעיקר חסרי חוליות; לעתים צפרדע או יונק קטן, וזרעי עשב ודגנים.
רבייה
מקנן באירופה ובאסיה עד סין.
קולות
"קרק קרק" רם של הזכר.

תפוצה עולמית (Clements, באנגלית)
breeds British Isles eastward to northwestern China and central Siberia, and southward from central Europe, the Caucasus, Kyrgyzstan, northwestern Xinjiang (northwestern China), and northern Mongolia; winters mainly from eastern Democratic Republic of the Congo and southern Tanzania southward to eastern South Africa